ההלכות שמאחורי הסידור

משיב הרוח ומוריד הגשם

מתחילים במוסף של שמיני עצרת (כ״ב בתשרי) ומפסיקים במוסף של היום הראשון של פסח (ט״ו בניסן). בשאר השנה אומרים בנוסח ספרד ועדות המזרח, ובארץ ישראל גם בנוסח אשכנז, "מוריד הטל".

מנהגים: רוב בני אשכנז בחוץ לארץ לא אומרים "מוריד הטל" בקיץ. הסידור מציג את זה כמנהג.

מקור: משנה תענית א, א–ב; שו״ע או״ח קיד, א–ג

ותן טל ומטר לברכה

בארץ ישראל מתחילים בערבית של ז׳ בחשוון. בחוץ לארץ מתחילים ביום השישים אחרי תקופת תשרי, שבמאה הזו יוצא בערבית של 4 בדצמבר (5 בדצמבר בשנה שלפני שנה אזרחית מעוברת). בכל מקום מפסיקים במנחה של ערב פסח.

מקור: תענית י, א; שו״ע או״ח קיז, א; משנה ברורה קיז, ד

יעלה ויבוא

בעמידה של ראש חודש ושל חול המועד, בכל התפילות חוץ ממוסף. בברכת המזון גם ביום טוב.

מקור: שו״ע או״ח תכב, א; תצ, ב; קפח, ה

על הניסים

בשמונת ימי חנוכה, ובפורים (י״ד באדר, או ט״ו באדר בערים מוקפות חומה כמו ירושלים), בעמידה ובברכת המזון. בשנה מעוברת פורים הוא באדר ב׳.

מקור: שו״ע או״ח תרפב, א; תרצג, ב; תרפח

עשרת ימי תשובה

מראש השנה עד יום כיפור מוסיפים "זכרנו לחיים", "מי כמוך", "וכתוב", "בספר חיים", ומשנים את חתימת הברכות ל"המלך הקדוש" ו"המלך המשפט". בקדיש אומרים "לעילא לעילא" ו"עושה השלום".

מקור: שו״ע או״ח תקפב, א–ה

תחנון

לא אומרים תחנון בשבת ויום טוב, בראש חודש, בכל חודש ניסן, בל״ג בעומר, מראש חודש סיוון עד י״ב בסיוון (לרוב המנהגים), בתשעה באב, בט״ו באב, בערב ראש השנה, מערב יום כיפור עד סוף תשרי (לרוב המנהגים), בחנוכה, בט״ו בשבט, ובפורים ושושן פורים (גם בפורים קטן). במנחה לא אומרים גם בערב יום שאין בו תחנון ובערב שבת.

מנהגים: פסח שני, י״ג בסיוון, ימים שאחרי סוכות עד סוף תשרי, יום העצמאות ויום ירושלים: יש קהילות שאומרות ויש שלא. הסידור מסמן "לפי המנהג".

מקור: שו״ע או״ח קלא, ד–ז ורמ״א; משנה ברורה קלא, לא–לה; תכט, ב

הלל

הלל שלם אומרים בשמונת ימי חנוכה ובכל ימי סוכות. חצי הלל (בדילוג) אומרים בראש חודש ובחול המועד פסח.

מנהגים: ביום העצמאות וביום ירושלים המנהגים שונים (עם ברכה, בלי ברכה, או בלי הלל).

מקור: ערכין י, א–ב; שו״ע או״ח תכב, ב; תצ, ד; תרפג, א

אבינו מלכנו

בעשרת ימי תשובה ובתעניות ציבור, בשחרית ובמנחה. לא בשבת, לא במנחה של ערב שבת ולא בתשעה באב. בערב יום כיפור יש שאומרים בשחרית בלבד.

מקור: שו״ע או״ח תקפד, א; רמ״א תרב, א; תרכב, ג

עננו ונחם

בתענית ציבור שליח הציבור אומר "עננו" בחזרה כברכה בפני עצמה. היחיד אומר "עננו" ב"שומע תפילה": בנוסח אשכנז וספרד רק במנחה, ובעדות המזרח גם בשחרית. "נחם" אומרים בתשעה באב: באשכנז במנחה, ובעדות המזרח בכל תפילות היום.

מקור: שו״ע או״ח תקסה, א–ג ורמ״א; תקנז, א ורמ״א

מתי חלות התעניות

צום גדליה, י״ז בתמוז ותשעה באב שחלים בשבת נדחים ליום ראשון. תענית אסתר שחלה בשבת מוקדמת ליום חמישי. עשרה בטבת אף פעם לא חל בשבת, ונשמר גם כשהוא ביום שישי.

מקור: שו״ע או״ח תקנ, ג; תקנב, י; תרפו, ב

אתה חוננתנו

בערבית של מוצאי שבת ומוצאי יום טוב מוסיפים בברכת "חונן הדעת" הבדלה קצרה.

מקור: ברכות לג, א; שו״ע או״ח רצד, א

ספירת העומר

סופרים בכל לילה מליל ט״ז בניסן ועד ערב שבועות, 49 ימים. בסידור מוצגת רק הספירה של הלילה.

מקור: ויקרא כג, טו–טז; שו״ע או״ח תפט, א

ועוד

למנצח (תהלים כ) לא אומרים בראש חודש, בחנוכה, בפורים, בערב פסח, בחול המועד, בערב יום כיפור ובתשעה באב. מזמור לתודה לא אומרים בערב פסח, בחול המועד פסח ובערב יום כיפור. לדוד ה׳ אורי אומרים מראש חודש אלול עד הושענא רבה. ויהי נועם במוצאי שבת לא אומרים כשחל יום טוב באותו שבוע. צדקתך במנחה של שבת אומרים רק אם ביום חול היו אומרים בו תחנון.

מקור: רמ״א או״ח קלא, א; תרצג, ג; רמ״א נא, ט; מטה אפרים תקפא, ו; רמ״א רצה, א; שו״ע או״ח רצב, ב