דילוג לתוכן

תפילה ותהלים

מתי אומרים תפילת הדרך

אומרים תפילת הדרך בנסיעה מחוץ לעיר של פרסה לפחות (לפי השיטות, בערך 4 ק״מ), אחרי שיוצאים מתחום העיר ולכתחילה בתוך הפרסה הראשונה. אומרים אותה פעם אחת ביום, גם אם עוצרים בדרך. בנסיעה של כמה ימים אומרים אותה בכל בוקר. את הנוסח המלא אפשר לקרוא בסידור באתר.

עודכן: 2 דקות קריאה

הרי יהודה בזריחה: טרסות אבן, עצי זית עתיקים וערפל בעמקים

הכללים בקצרה

  • נסיעה של פרסה לפחות מחוץ לעיר.
  • אומרים אחרי שיצאו מהעיר, ולא לפני שהתחילו לנסוע.
  • לכתחילה בפרסה הראשונה. מי ששכח אומר אותה בהמשך הדרך, ובפרסה האחרונה לפני היעד אומרים אותה בלי חתימת הברכה, לפי השולחן ערוך.
  • פעם אחת ביום. מי שעצר ללון ויצא שוב למחרת, אומר שוב.
  • בלשון רבים ("שתוליכנו"), גם כשנוסעים לבד.

מקור: תלמוד בבלי, ברכות כט ע״ב – ל ע״א (ספריא) · שולחן ערוך, אורח חיים קי (ספריא)

טיסה

בטיסה אומרים תפילת הדרך אחרי ההמראה. מי שממשיך בנסיעה ביבשה באותו יום, לא אומר שוב. אחרי טיסה יש שמברכים גם ברכת הגומל, לפי המנהג.

הנוסח

הנוסח המלא נמצא בסידור באתר בשלושה נוסחים: אשכנז, ספרד ועדות המזרח.

יש שנוהגים להוסיף אחריה פסוקים, כמו "וַיַּעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ", לפי הנוסח.

שאלות נפוצות

אומרים תפילת הדרך בנסיעה לעבודה בעיר אחרת כל יום?

אם הנסיעה מחוץ לעיר היא של פרסה לפחות, לפי רוב הפוסקים כן, פעם ביום.

אפשר לומר בזמן נהיגה?

הנוהג לומר מתוך ריכוז ובלי לסכן. נהג יכול לשמוע מנוסע ולענות אמן, או לומר בעל פה בזהירות, לפי מה שבטוח.

מה אם שכחתי לגמרי?

כל עוד בדרך, אפשר לומר. בפרטים יש שיטות שונות; שאלה מעשית שואלים רב.

המקורות מקושרים ליד כל פרק. בשאלות הלכה למעשה, ובמיוחד כשיש מנהג משפחה או קהילה, שואלים רב. עודכן לאחרונה ב־.