שלום עליכם, אשת חיל וקידושנוסח אשכנז

ברכת הבנים

מנהג ישראל לברך את הילדים בלילי שבת כשבאים מבית הכנסת:

לבן יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה: יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָ: יִשָּׁא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

לבת יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה. יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָ: יִשָּׁא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

שלום עליכם

כשבא מבית הכנסת לביתו יאמר זה:

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ג"פ

בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ג"פ

בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ג"פ

צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ג"פ

כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ: יְהֹוָה יִשְׁמָר־צֵאתְ֒ךָ וּבוֹאֶךָ. מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם:

אשת חיל

אֵֽשֶׁת־חַֽיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּ֒נִינִים מִכְרָהּ:

בָּֽטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר:

גְּמָלַֽתְהוּ טוֹב וְלֹא־רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיהָ:

דָּרְ֒שָׁה צֶֽמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּֽעַשׂ בְּחֵֽפֶץ כַּפֶּֽיהָ:

הָיְ֒תָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ:

וַתָּֽקָם בְּעוֹד לַֽיְלָה וַתִּתֵּן טֶֽרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ:

זָמְ֒מָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵֽהוּ מִפְּ֒רִי כַפֶּֽיהָ נָֽטְ֒עָה כָּֽרֶם:

חָגְ֒רָה בְּעוֹז מָתְנֶֽיהָ וַתְּ֒אַמֵּץ זְרוֹעֹתֶֽיהָ:

טָעֲמָה כִּי־טוֹב סַחְרָהּ לֹא־יִכְבֶּה בַּלַּֽיְלָה נֵרָהּ:

יָדֶֽיהָ שִׁלְּ֒חָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּֽיהָ תָּֽמְ֒כוּ פָֽלֶךְ:

כַּפָּהּ פָּרְ֒שָׂה לֶעָנִי וְיָדֶֽיהָ שִׁלְּ֒חָה לָאֶבְיוֹן:

לֹא־תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּֽׁלֶג כִּי כָל־בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים:

מַרְבַדִּים עָֽשְׂ֒תָה־לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ:

נוֹדָע בַּשְּׁ֒עָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם־זִקְנֵי־אָֽרֶץ:

סָדִין עָשְׂ֒תָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְ֒נָה לַכְּנַעֲנִי:

עוֹז־וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן:

פִּֽיהָ פָּתְ֒חָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת־חֶֽסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ:

צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶֽחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל:

קָֽמוּ בָנֶֽיהָ וַיְאַשְּׁ֒רֽוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְ֒לָהּ:

רַבּוֹת בָּנוֹת עָֽשׂוּ חָֽיִל וְאַתְּ עָלִית עַל־כֻּלָּֽנָה:

שֶֽׁקֶר הַחֵן וְהֶֽבֶל הַיֹּֽפִי אִשָּׁה יִרְאַת־יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּל:

תְּנוּ־לָהּ מִפְּ֒רִי יָדֶֽיהָ וִיהַלְ֒לֽוּהָ בַשְּׁ֒עָרִים מַעֲשֶֽׂיהָ:

קידוש

בלחש:

וַיְהִי עֶֽרֶב וַיְהִי בֹֽקֶר

בקול:

יוֹם הַשִּׁשִּׁי: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַֽיִם וְהָאָֽרֶץ וְכָל־צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָֽרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:

סַבְרִי מָרָנָן וְרַבּוֹתַי:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָֽצָה בָֽנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָֽנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. (כִּי הוּא יוֹם) תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹֽדֶשׁ, זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם. (כִּי בָֽנוּ בָחַֽרְתָּ וְאוֹתָֽנוּ קִדַּֽשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים) וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּֽנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת: